"המנדט שלנו הוא למצוא טכנולוגיות מרחיקות לכת בחדשנות שלהן שכמובן עונות על צורך עם שוק מאוד גדול, שעדיין לא בשלות להשקעה של הקרנות שלנו אך בהחלט בשלות להימצא בבדיקה תחת עיניהן הבוחנות של הקרנות במהלך תקופת החממה. בזמן שהחברה נמצאת בחממה אנחנו עושים Due Diligenceמעמיק של החברה, על הטכנולוגיה שלה, על הצוות שלה, על השוק שהיא עונה עליו, ותוך שנה וחצי אנחנו רוצים להגיע עם החברה לאבן דרך משמעותית, שמראה לקרנות שכעת כדאי להביא את הכסף הבא. ההשקעה הראשונית של הקרנות מטרתה להביא את החברה למצב שבו היא מספיק אטרקטיבית ומעניינת כדי לעשות בה את סיבוב ההשקעות הבא.

צבע שונה ומיוחד

המצב שתיארתי עכשיו הוא למעשה מה שצובע אותנו בצבע שונה ומייחד אותנו מיתר החממות, אומרת ד"ר ניצה קרדיש, משום שההשקעה הראשונית שלנו איננה נצמדת ל-15% מימון משלים שהמדען מבקש, אנחנו תמיד משקיעים יותר וטווח ההשקעה שלנו הוא עד מיליון דולר ולמעשה אנחנו משקיעים את ה-SEED MONEYכאשר המשקיע הפוטנציאלי הבא כבר נמצא בתוך החברה, כלומר הקרנות שמושקעות בחברות הנמצאות בחממה הן בעצם המשקיע הבא בסיבוב הראשון וזו סיטואציה מאוד אטרקטיבית ליזמים, משום שידוע שהשלב הכי קשה בחיים של חברת סטארט-אפ או חברת חממה זה להתחיל לגייס את המשקיעים הבאים, משום שברוב המקרים החברות עדיין לא הגיעו לבשלות, וכיוון שמנהלי הקרנות שלנו מכירים את החברה ומעורבים בפעילות שלנו מהיום הראשון, הן יודעים לשפוט האם כדאי להשקיע בסיבוב הבא.

בעזרת צוות החממה

"מי שנותן את העזרה בניהול זה אנחנו, ולא הקרנות באורח ישיר. לחממה יש צוות מקצועי שמסייע בעבודה היום יומית של החברות ע"י גיוס משאבי אנוש, קביעת אסטרטגיות, ממש בניהול השוטף – אם זה נדרש. אם יש לנו מנהלים מצוינים בצוות אז אנחנו מעורבים רק ברמה של מועצת המנהלים – הכל לגופו של עניין. חברה שצריכה תמיכה מקבלת אותה. חברה שצריכה פחות מקבלת עצמאות, משום שאנחנו בהחלט מסתכלים קונקרטית ועניינית על כל חברה וחברה. כמובן שאנחנו גם מספקים להם תשתיות ומקום מצוין – אנחנו נמצאים במת"ם – מקום שניתן להגיע אליו בקלות, וגם הטכניון, על כל התשתיות הטכנולוגיות שלו, זמין אף הוא לרשות החברות במידה ויש צורך בכך. הם מקבלים כמובן את כל הליווי המשפטי והחשבונאי וכל מה שחברה צריכה להפוך מזרע לצמח גדול ושניתן להצמיח ממנו חברה גדולה."


- חמש שנים זה המון זמן לחברות חממה, מהן ההצלחות שיצאו מחממת הטכניון בחמש השנים הללו?
"בחמש השנים האחרונות יצאו כמה חברות מעניינות מחממת הטכניון. אחת הדוגמאות לכך היא חברת מזור הפועלת כיום באזור התעשיה בקיסריה שפיתחה רובוט זעיר. היזם הוא פרופ' משה שהם מהטכניון שפיתח רובוט קטן שמסייע למנתחי עמוד שדרה להניח את הכלים הניתוחיים במקום המדויק מבלי לפגוע במערכת העצבים. זוהי חברה שמבטיחה מבחינה טכנולוגית ומבחינת הצורך. חברה נוספת שהטכנולוגיה שלה הגיעה מהטכניון היא ריג'נטיס – היזם הטא פרופ' דרור סלקטר והמנכ"ל יחיאל טל – העוסקת בחידוש תאי סחוס. גם החברה הזו גייסה סכום נאה מהמשקיעים הקיימים וגם ממשקיעים חיצוניים."

- מהן החברות המעניינות הנמצאות כיום בחממה?
יש חברות שההתעניינות בהן מאוד גדולה, אם כי הן עדיין לא ביצעו גיוס גדול או ייצאו, אבל שיש להן פוטנציאל גדול מאוד. כך לדוגמה בתחום האבטחה יש לנו חברה בשם אקסיוריטי המספקת פתרון לשדות תעופה, חברה בשם וירא (VAYAR) המספקת דרך שונה לחיפוש באתרי אינטרנט באמצעות השוואת תמונות ולא חיפוש טקסטואלי; חברת מדיק ויז'ן מאפשרת סריקה ואיחסון של CT ו- MRI; חברת DATA ESSENCE מייצרת מערכת תוכנה ש"עושה שכל" באיחסון נתונים. יש לנו פעילות רבה מאוד בתחום ההייטק ובתחום מדעי החיים.

- האם תחום מדעי החיים ימשיך להיות אטרקטיבי?
יש עדנה גדולה בתחום מדעי החיים ומיכשור רפואי, בין היתר בגלל דור הבייבי בום שמזדקן ויש לו אמצעים כספיים לטפל בעצמו. זו אחת הסיבות אך לא היחידה וגם לא העיקרית. בעולם הרפואי מחפשים פתרונות לבעיות אמיתיות ואם אנחנו, אם לרגע לא נהיה ציניים כמו שאפשר להיות ונסתכל על הבעיות הרפואיות הגדולות ביותר, כגון הבעיות הקשורות לחילוף החומרים – השמנה , סוכרת, בעיות קרדינליות שאין להם פתרון היום ויש מוטיבציה למצוא פתרון אמיתי שיביא מזור לעולם. לא שצריך לסתור את העובדה שהמזור הזה יביא עמו גם מינוף פיננסי ורווחים גדולים. להפך, אני מאמינה שככל שזה יילך ביחד כך זה צריך להיות. יש בעיות קשות מאוד בריפוי של מחלות אימוניות, ובראשם הסרטן. יש המון אתגרים אמיתיים שהעולם עומד בפניהם. ומכיוון שיש הבנה שניתן למצוא פתרונות, אך הם לא מיידיים ושצריך אורך רוח כדי להגיע אליהם יש עדנה לתחום הזה של מדעי החיים.

- מהן המגמות בתחום הקלינטק והטכנולוגיות הירוקות?
"בקלינטק אני מבקשת להתייחס לתחום האנרגיה – בעיניי אנרגיה זה משאב מוגבל הנמצא בידיים לא הכי טובות ואנחנו כתושבי העולם רק עושים לו רע, כי לוקחים ממנו והחשש הכי גדול שלנו הוא שאנחנו משאירים לילדים שלנו עולם חרב מכל בחינה שהיא, גם בשל ניצול משאבים וגם בגלל אי החזרת משאבים – חשיבה לראיה קצרת מועד. צריך למצוא תחליף אנרגיה ולשמור על העולם, אבל אם תשאל אותי על מים – לא חסרים מים. יש פתרונות נפלאים של התפלה והחזרת מים. אולי יש כוחות אחרים שמניעים את התעשיה הזו."

- האם התמהיל בא לאזן בין שווקים שונים שאולי מחזורי המיתון שלהם לא יהיו חופפים?
"אינני סבורה שזו הסיבה. התמהיל משקף את הבעלים של החממה. יש לנו קרנות שמשקיעות בהייטק, ויש קרנות שמשקיעות במדעי החיים וקלינטק, כך שפילוסופית ההשקעה שלנו מתפרסת על תחומים שונים כדי למקסם אחוזי הצלחה ולמזער את הסיכונים אבל גם מכיוון שמאותה סיבה אותן קרנות התאגדו יחד ויצרו את היישות, שמבטיחה אחוזי הצלחה יותר גבוהים עם תמיכה של אנשי מקצוע ייחודיים בתחום. גם ההנהלה מתחלקת לפי התחומים – משה בא מתחום אחד, אני באה מתחום אחר ואנחנו מנהלים את החממה במשותף. התמהיל משקף את תפיסת העולם ואת תמונת העולם של הקרנות שלנו."